לא קל להתמודד עם משבר הקורונה כאישה במקרים מסוימים. רווקות מדווחות על קושי להתמודד עם הבדידות והריחוק החברתי. נשים נשואות מדברות על האינטנסיביות של המשפחה והבית וההרגשה כי חזרו למעמד של עקרת בית ורצון לחזור אל המשרד, אל הקריירה, אל הסביבה החוץ ביתית. נשים גרושות מתמודדות לעיתים עם משבר המורכב משני ההיבטים שצוינו לעיל גם יחד. ישנו גם קושי נוסף במידה ואחד מבני המשפחה חולה קורונה, לעיתים מדובר באבא או אמא מבוגרים שלא ניתן לסעוד או לטפל מקרוב והאישה נאלצת להתמודד עם הגעגוע וחוסר הידיעה כל בן או בת המשפחה המאושפזים לבדם במקום לא ידוע ובתנאי עומס של מערכת הבריאות.
על כל אלה אפשר להוסיף את הקושי הכלכלי. נשים צעירות לרוב מנסות לאתר משרות באתרים כגון סחבק במיוחד פרטים על עבודה מועדפת או דרך פייסבוק ולינקדין, מבוגרות יותר נעזרות גם ברשתות החברים שהן בנו לאורך השנים במידה ואין אינן מתביישות. אך היצע העובדים והעובדות כיום בשוק מקשה על מציאת עבודה מכבדת במציאות שלא היתה קלה גם לפני המשבר.
קחו לדוגמא נשים לא צעירות, בגילאי ה40 המאוחרים או גילאי ה50 שבנו קריירה בתחום התיירות בין אם במשרדי הנסיעות, כמדריכות טיולים או תפקידים דומים ונאלצות למצוא עצמן במשבר מתמשך בלי שום ודאות מתי התחום יחזור לפעילות ובאיזו צורה. חלקן בוחרות לעבור הסבה מקצועית לתחומי ההוראה והיי טק אם על חשבונן ואם מסובסדות, אך גם לאחר הסבה לא פשוטה בגיל מתקדם ההיצע בשוק מקשה על מציאת עבודה. במערכת החינוך קשה מאוד למצוא עבודה במהלך שנת הלימודים ואם לא השתלבת במערכת בחודשי יולי אוגוסט ובתחום ההיי טק מעדיפים לקחת צעירים חסרי ניסיון במשכורת נמוכה יותר וזמינות רבה יותר או לחלופין מהנדסים או מפתחים עם ניסיון רב, מה שמקשה על כניסה לתחום וצבירת ניסיון. לכן מומלץ מאוד לעבור הסבות שמתחייבות להשמה באחוזים גבוהים לאחר ההסבה, במיוחד אם הוכחת את עצמך בלימודים.