ערבות הדדית בחברה שלנו

אומרים שלכל דבר יש תפקיד בעולם הזה. ניתן לראות זאת בטבע בצורה מאוד ברורה – גם לבעלי החיים 'המזיקים ביותר', או 'המיותרים ביותר', קיים תפקיד בתוך שרשרת המזון ובלעדיהם יש סכנה שכל המודל יקרוס. איש חכם זקן סיפר שדבר דומה קורה בכל שלל ההתנהגויות האנושיות, לכל אחת ואחת מהן יש תפקיד בהתפתחות האנושית אך הן צריכות לפעול באיזון זו עם זו, כי אחרת צומחות תופעות גלובליות, כמו הקורונה למשל. הקורונה היא אומנם מגיפה אבל התפקיד שלה הוא לתקן את מערכת הטבע שניזוקה מהתנהגות קלוקלת של בני האדם. 

אז מה משלל התכונות האנושיות צמח כמו עשב פרא ושיבש את האיזון? ניסיתי להציץ על מערכת ההתנהגויות האנושית מלמעלה, ממעוף הציפור ולנסות להבין מה השתבש כאן. קשה להבחין, הכל נראה כמו עשב שצמח פרא. אם אנסה לחלק את הדברים בהם אנו אוהבים להתעסק לפי קטגוריות, אז אני מזהה חלוקה כזו: קודם כל יש התעסקות אובססיבית עם אוכל, שתיה, סמים, או בקיצור דברים שנכנסים אל הפה. לאחר מכן יש התפתחות ניכרת וחולנית עם כל מה שקשור במין, גם כאן הגענו לשיאים של גועל. עברתי במחשבתי אל הקטגוריה הבאה, חיי המשפחה, והשינוי שחל מהמודל הקלאסי אל עבר סוגים שונים של משפחתיות, עד להעדפת הבדידות. אחרי שלושת הצירים הללו מגיע תורו של הכסף שהשתנה מאוד, הפך לוירטואלי, וכוחו עלה עד מאוד בהדרגה עד שהגיע להיות בשליטת יחידים המנהלים את העולם. האם זה רק ציר הכסף המניע את מנגנוני העולם, ומה אם הכבוד והשליטה המשחקים תפקיד מרכזי בהחלטות טובות יותר או טובות פחות בקרב ממשלות ויחידים? באתר קבלה לעם מצאתי פתרונות אחרים.

נשאר הדבר האחרון, ההשכלה. המודרניזציה הפכה את ההשכלה לאלוקות החדשה, היא ממונה על שכלנו, חירותנו והמוסר שלנו. בתי המשפט מכריעים בכל סוגיה, המדענים מסבירים כל תופעה ואנחנו משתחווים ובולעים. כל מילה. עד שבאה הקורונה. עכשיו אנחנו כבר מבינים שאולי מדובר במשתנים חבויים יותר, אך מנסים לשכנע את ההשכלה למסור פתרונים. כמו תמיד, הקיצוץ צריך להגיע מכל האגפים, כולם צריכים לזהות את צרכי המערכת כולה ולפעול מתוך שיתוף. יש קוד למערכת התיקון הזו, קוראים לו ערבות הדדית.