אוכל, קדימה אוכל, אבל איזה ומתי ובאיזו כמות?
להזנה היו תמיד אספקטים אחרים מעבר להזנת הגוף גרידא, אספקטים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. בעשורים האחרונים נוספו סוגים רבים של מאכלים אותם אנו מייצרים וצורכים. תעשיית המזון, ככל תעשייה אחרת, מבוססת על הפקת רווחים.
תעשיית זו מלעיטה אותנו בשפע עצום של מוצרים ואף דואגת לעתים להכניס למוצרים אלו חומרי טעם וריח שיהפכו אותם אטרקטיביים יותר לחך, לעתים אף תוך כדי יצירת תלות התמכרותית. השימוש בהנדסה הגנטית בתעשיית המזון מאפשר השבחה מהירה של זני צומח וחי, הקניית עמידות נגד מזיקים והארכת חיי מדף אולם בצד אלו קיימים חששות להשפעות מזיקות של המינים המהונדסים על האקולוגיה ועל בריאות האדם.
קיימות היום דיאטות מדיאטות שונות ואופנות בצריכת מזון המשתנות חדשות לבקרים. אין ספק שתחום התזונה הפך מורכב ומבלבל. מהזנה בסיסית ופשוטה פורסים לפנינו הסופרים שורות שורות של פיתויים בשינויי צורה צבע ושם, פיתויים שקשה לנו לעמוד בהם.
חכמים כמו הרמב"ם שעסק ברפואה מדריכים ואומרים שעקרון מרכזי וחשוב בהזנה הוא קודם כל עקרון ההכרחיות. עדיף לצרוך כמות קטנה אפילו ממזון שעלול להזיק מאשר כמות גדולה מידי של מזון משובח. כאשר אנו אוכלים חשוב להשאיר נפח מסוים של הקיבה ריק.
הכרחיות נמדדת לא רק בכמות כי אם גם באיכות. עדיף לאכול מוצרים בסיסיים, כמה שפחות מעובדים וכמה שיותר קרובים אל הטבע, כגון בשר, דגים פירות ירקות ומים. אך גם אם ננסה לשמור על הכרחיות עדיין קיימות ההתלבטויות הנצחיות, האם בשר או רק על הצומח לבדו, האם חלב ומוצריו או ללא חלב ומוצריו כלל…
ההתלבטויות מביאות אותנו לאמת המידה השנייה החשובה בעניין מזון והיא של רגישות. כל אחד מאתנו שונה ומגיב באופן שונה לתופעות שונות בין השאר לאוכל. כדי להבין מה נכון לי ומה נכון לספק לילדיי, בן או בת הזוג, לקרוביי ולידידיי עלי לפתח התבוננות ורגישות לתחושות ולתוצאות שמעורר כל סוג מזון בי ובסביבה האנושית שאני מזין או מזינה. בסופן של עניין התאמת המזון לניזון היא שאלה של ניסוי, חקירה והוצאת מסקנות תוך פיתוח רגישות.
ולבסוף חשוב לזכור שאוכל הוא חלק מהתרבות האנושית. סביב האוכל אנחנו יכולים למסור אחד לשני רגש מסוים, יחס כלשהו, להראות משהו, לרמוז על משהו. אוכל מקשר בין בני אדם. ההתקשרות האנושית מסביב לאוכל היא קדומה ובסיסית. כאשר אנחנו מזמינים מישהו לקפה או לתה אנחנו מזמינים אותו לשיחה, לדיבור, להתקשרות. טיב ההתקשרות משפיע גם הוא על טיב האוכל וטעמו ובמידה מסוימת אף על בריאותו. אוכל שהוכן מכל הלב והתקבל בלב פתוח ונפש חפצה טעים לנו הרבה יותר מכל אוכל אחר. יש הטוענים כי הוויברציות של מי שהכין את האוכל מוטמעות באוכל ומשנות את טעמו כך שאישיותו של הטבח ומצב רוחו יוצרים הבדל ממשי בטיב הארוחה. כמו כל דבר אחר בחיינו אוכל ניתן ונצרך כחלק מהאינטראקציה האנושית ועל כן שמירת קשרים חמים, אוהדים ותומכים בינינו משמשת ערובה להזנה נכונה ולבריאות תקינה.
אז בתאבון, מכל הלב…