לפני כחודשים משהו נשבר בחיי ועוד לפני שהבנתי את עומקו ושורשו של השבר נשאבתי חזק אל תוך טלטלה עצומה. המצב החדש היה לא צפוי, מלא בפתאומיות, חוסר ודאות וגם חוסר אונים. כמעט ארבעה שבועות של מתח, חרדה, פחד, חוסר שינה וכאבים מתגברים בגוף ובנפש.
המילה "משבר" (κρίσις) ביוונית עתיקה, פירושה החלטה, נקודת מפנה – כלומר, לידה חדשה. בעברית, "משבר" הוא המקום שבו נוצרים חיים חדשים: כיסא היולדת. אישה יולדת נקראת "יושבת על המשבר". רש"י, בפירושו על התנ"ך (שמות א') כתב: "האבניים – מושב האישה היולדת, ובמקום אחר קוראו 'משבר'".
וגם בנביאים כתוב: "באו בנים עד משבר וכח אין ללידה" (מלכים ב', י"ט). גם התחזקתי מאוד כששמעתי אותם דברים בהרצאה של ערן שיוביץ. ועדיין אין מצב שיכולתי לעבור אותו לבד! אני מוקפת בסביבה טובה עם המון חברים שכמוני, מבקשים להתחבר. מעל השוני, הניגודים, הדחיה וההבדלים הללו. חברים שכבר הבינו מה הטעם בחיים. שתי חברות קרובות היו שם לצידי. ליוו אותי בלב קשוב ופתוח ובחמלה רבה. נטעו בי ידיעה שזה בסדר. שהפחדים, החרדות והבכי טבעיים והגיוניים, שאכן המצב לא פשוט וטבעי שכך אגיב. לאט ובהדרגתיות עם החיבוק הזה המשכתי, התקדמתי, מבקשת להניח לדברים כפי שהם ולאפשר לאוויר חדש להכנס לנוע בתוכי.
חרדות אינן ענין פרטי. האדם הוא תא, חלק, ממערכת שלמה וכל כולו נובע ויוצא מתוכה ואליה. למעשה אין בעולמנו "צרה פרטית". במנגנון אינטגרלי כולם תלויים בכולם ואין מנוס, נצטרך ללמוד רבות, כדי להגיע לשם.
מקווה שבטוב. היום אנשים חרדים. יש מספיק סיבות להאצת דפיקות הלב – יקירים שחולים, חוסר ביטחון כלכלי, חוסר וודאות, בדידות ועוד כמובן.בעיתון הארץ היתה כתבה על המגפה השקטה שהיא חמורה לא פחות מהקורונה — תחלואה פסיכיאטרית. לפי הכתוב, תחלואת הנפש כתוצאה מהקורונה זינקה בשיעורים חסרי תקדים, גם בהשוואה למלחמות ישראל, עם עלייה ניכרת בכל סוגי הפגיעה: חרדה, דיכאון, טראומה, פסיכוזות והמספרים מדאיגים. עליה של 240 אחוזים בפנייה למוקדי הסיוע, בכל העולם, שהקווים בהם קורסים.
הקורונה רק גילתה מה שהיה חבוי מבפנים, רצון לחיים טובים, חדשים. לא להיאבק במציאות, לשים חיוך קטן בתוכנו, כזה שצופה ממעל, שאומר, זה בסדר, אנחנו פה ויחד נתגבר, ועם זאת, שוב קופץ לו הפחד. גם הוא כמו גל יחלוף. אפשר לגלוש עליו ותכף אחריו יגיעו עוד גלים. נוכל לכוונם שיהיו כחולים מלטפים. נבין שכולנו באותה סירה ורק יחד נגיע לחוף מבטחים. ועוד טיפ קטן יקרים: כשאתם יוצאים החוצה עם המסכה תשירו זוג עיניים מחייכות וטובות לכל!