לעולם בו אנו חיים ישנו משאבים רבים, חלקם משמשים לדברים נורא ספציפיים וחלקם משתלבים בין משאבים שונים ויוצרים דבר מה כזה או אחר. אחד המשאבים שאפשר לומר כי עליו נע והתעצב העולם הוא אדמה, עליה נלחמו, כבשו ועשו הסכמים רבים בחלוף השנים. כיום מרבית משאבי האדמה מחולקים על פי מדינות ולכל מדינה ישנו שטח מוסכם בו היא שולטת ובעשורים האחרונים(ומלבד כמה מקרים בודדים) אף מדינה לא חרגה מגובל זה. אך בכל הקשור לניהול של משאב הטבע ממשלות רבות עושות מאמצים כבירים בכדי להשתמש באדמה שבשטחן בצורה נכונה ואחראית, ניהול זה נקרא גם תכנון סטטוטורי או סטטוטוריקה וניהולו משתנה בהתאם למדינה כמו ישראל ומדינות אירופה.
תכנון סטטוטורי בישראל
ניהול משאבי טבע הוא איננו דבר של מה בכך, הוא אינו דומה לניהול משאבים אחרים אך העיקרון שבלב התכנון הוא דומה. כך למשל מדינת ישראל צריכה להכיר בתכנונים הסטטוטוריים שלה את כל העדות, פלגים והדתות השונות ששוכנות בקרבה. תכנון שכזה מצריך הקצאת שטח עבור מקומות תפילה שונים בערים שונות ולעיתים אזורי תפילה של כמה דתות נמצאים בעיר אחת(ירושלים, רמלה, יפו ועוד) בנוסף לתכנון שכזה תכנון סטטוטורי אמור לקחת בחשבון גם כן את הגדילה הטבעית של האוכלוסייה, החל מהאופן שהיא היא משתכנת ועד לפריסה שלה באזורים כאלו ואחרים. אך אם כל אלו לא מספיק מקשים על התכנון, הרי שגם גבולות המדינה והעימותים הביטחוניים משפיעים על מידת ניצול השטח.
תכנון סטטוטורי באירופה
מדינות רבות באירופה חברות באיחוד האירופי, דבר שמקדם בראשונה סובלנות השוררת בין המדינות(לא באופן גורף) וסחר וגבולות כמעט חופשיים בין מדינה למדינה. נתון זה בשונה מישראל מעניק גבולות "שקטים" למדינות אירופה, אבל עם זאת לא כל מדינות אירופה ניצלו את האדמות שבבעלותן עד תום. כל אלו מותירים מרחב אדיר למדינות אירופה השונות, ומלבד המרחב נתונים רבים מראים כי קצב הילודה באירופה נחשב לדי קטן וישנם ערים ועריות קטנות במדינות מערביות ומזרחיות באירופה שהן כמעט וללא תושבים. אם כך אפשר לומר שהתכנון הסטטוטורי באירופה יכול להיחשב כ"קל" יותר, אך גם צריכה לקחת בחשבון פריסת אזרחים וניצול עירוני.